- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק ת"א 5131-11-07
|
ת"א בית משפט השלום צפת |
5131-11-07
18.10.2010 |
|
בפני : סאאב דבור |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מאיר אלמליח |
: גבריאל נסים אסדו |
| פסק-דין | |
מבוא ורקע עובדתי
1. על שולחנו של בית המשפט מונחת תביעה ותביעה שכנגד ביחס לזכויות במשק מס' 40 הכלול במקרקעי המשבצת של המושב ספסופה (להלן: "המשק").
העובדות מפי התובע
2. התובע הינו חבר מושב ספסופה (להלן: "המושב") ובעל זכות נחלה לגבי המשק. התובע, יחד עם אשתו לעבר, רכשו את זכות הנחלה במשק בשנת 1985. השניים התגוררו במשק עד שנת 1990 ואז העתיקו את מקום מגוריהם זמנית לאנגליה. במהלך אותה תקופה בה שהו בחו"ל, ייפו הם את כוחו של אחי התובע, מר יוסף אלמליח, לנהל עבורם את המשק.
3. בשנת 2002 שבו התובע ואשתו ארצה. לימים התגרשו השניים והוסכם ביניהם כי מלוא הזכויות במשק יועברו לתובע.
4. בסמוך למשקו של התובע, שוכן משק מס' 38 השייך לגב' פיבי אסידו. הנתבע הינו אחד מבניה של הגב' אסידו.
5. לטענת התובע, בשנת 1995, או בסמוך לכך, הקים הנתבע במשק 38 בית קירור גדול. תוך כדי כך, השתמש הוא בשטח מסויים מתוך משקו של התובע לשם אחסנת ציוד וחומרי בניה. כמו כן, פלש הוא לקטע מהדרך הציבורית שבין שתי החלקות. גם לאחר סיום הבניה, המשיך הנתבע להחזיק באותו שטח. או אז, פנה אליו אחיו של התובע וביקשו לפנות את השטח. אלא מה, לאור הפצרותיו של הנתבע, הגיעו ביניהם הצדדים לידי הסכם, הוא ההסכם מיום 15/01/99 - נספח ג' לכתב התביעה (להלן: "ההסכם") שכותרתו - "הסכם החלפת שטח במשק אלמליח מאיר משק ארבעים 40".
6. לטענת התובע, ימים אחדים לאחר עריכת ההסכם ביקר התובע בארץ וכאשר הוצג ההסכם בפניו, הודיע הוא שמבחינתו אין להסכם כל תוקף.
7. זוהי גירסתו הראשונה של התובע כפי המובא בכתב התביעה.
8. במסגרת תצהיר העדות הראשית מטעמו, חזר הוא על טיעוניו אם כי ביתר פירוט. לטענתו, בשלב כלשהו בסמוך לאחר שהחל להתגורר בנחלה, ביצע ויקטור אסידו - אחיו של הנתבע - עבודות עפר נרחבות בנחלת אסידו כדי להכשיר את השטח לבניית בית קירור. תוך כדי כך, הוא פלש לקטע מהדרך הציבורית שבין שתי הנחלות וחסם קטע מהדרך הציבורית וכן השתלט על שטח של כ- 200 מ"ר בחלקתו (להלן: "שטח הפלישה"). הוא מחה על כך בפני ויקטור ואף התלונן בפני ועד האגודה. מעבר לכך, הוא הזניח את הטיפול בעניין, בין היתר, בהיות השטח המדובר זניח.
9. בשלב כלשהו בתחילת שנת 1999 קיבל התובע שיחת טלפון מאחיו יוסי במהלכה הסביר לו את הפצרותיו של הנתבע ופנייתו אליו לוותר בשמו של התובע לטובת הנתבע על אותו שטח פלישה תמורת תשלום סכום מסוים. או אז, נתן התובע את הסכמתו בהתאם בהבינו שהכוונה היא אך ורק לאותו שטח פלישה של ה- 200 מ"ר. עד לאותו שלב, לא ידע התובע על קיומו של הסכם כתוב והוא סבר שהמדובר בהסכם ג'נטלמני בעל פה.
10. התובע הוסיף והטעים בתצהירו כי, למיטב זכרונו, בתחילת שנת 2002 ראה הוא שהנתבע הקים ובנה מסלעה באותו שטח פלישה ועל ידי כך, סיפח הוא לחלקתו שטח של כ- 500 מ"ר מחלקת התובע! רק אז, כאשר התובע "הקים מהומה", הזמין אותו הנתבע אליו והראה לו את ההסכם אשר נחתם בין הנתבע לבין אחי התובע ומכוחו פעל הנתבע.
11. התובע פיזר טענות לכל עבר באשר לתוקפו של ההסכם. הוא טען בדבר היות ההסכם, הסכם מותלה בהסכמת המנהל והאגודה ומשזו לא ניתנה, אין להסכם כל תוקף. כן, ההסכם נערך בחריגה מהרשאה ותוך חריגה מייפוי הכוח שהתובע הפקיד בידי אחיו. ועוד כהנה וכהנה טענות, כפי המפורט בכתב התביעה.
12. מכאן טענותיו של התובע בפניי ועתירתו לפנות את המקרקעין המצויים בתחום משקו ולהחזיר את החזקה בהם לידיו. כן, התובע עותר להורות לנתבע לפנות את הדרך הציבורית שעוברת בין שני המשקים, כולל המסלעה, ולסלק ידו מתחומה.
הטענות מפי הנתבע
13. הנתבע התנגד לתביעה. לטעמו, הקמתו של בית הקירור הסתיימה עוד בשנת 1990 כך שאין לכך כל קשר לשטח נשוא המחלוקת.
14. לדידו, התביעה אינה אלא ניסיון חסר תום-לב להתנער מהסכם שנחתם והושלם לפני שנים רבות, וזאת בהרשאת התובע ובהסכמתו ומכוח דיני השליחות. התובע לא רק שלא הביע התנגדות להסכם אלא ההפך הוא הנכון, בעת החתימה על ההסכם התקשר אחיו אליו לאנגליה, בנוכחות הנתבע, וקיבל את אישורו להסכם.
15. הנתבע אף הסביר את הרקע להסכם ואת הצורך לקבל את השטח שבמחלוקת. לטעמו של הנתבע, אף שולמה תמורה בסך של 13,000 ש"ח ורק לבקשת אחיו של התובע, לא נרשם סכום זה בהסכם; אותם כספים שולמו לביטוח לאומי על מנת להסיר צו עיכוב יציאה מן הארץ ו/או מאסר שהיו תלויים נגד התובע (בשל חוב מזונות) ומנעו ממנו את ביקורו בישראל, כך לדידי הנתבע.
16. הנתבע אף הסביר שבאותו מעמד כאשר נפגש הוא עם אחיו של התובע בשטח הרלוונטי על מנת להסביר לו את הדברים, התקשר יוסי לתובע והסביר לו את מהות העסקה ופרטיה וביקש את הסכמתו. הסכמה ניתנה ויום למחרת הוכן ההסכם, נחתם ואף שולמה התמורה המוסכמת.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
